הגדרת הליבה

הליבה, המכונה גם "מרכז הכוח", שומרת על יישור הגוף ומאפשרת לגפיים לנוע בצורה יעילה ואפקטיבית יותר. דמיינו את החלק האמצעי כגליל. החלק העליון הוא הסרעפת והחלק התחתון הוא שרירי רצפת האגן. החלק האמצעי של הגליל הוא שרירי הבטן והשרירים הרב-גוניים. פילאטיס עוזר להגביר את כוח הליבה ואת היציבות על ידי יצירת דרישות לכוח ולגמישות. כאשר התנועה מתחילה מהליבה, הגוף נע כפי שהוא נועד לנוע.

הליבה מורכבת מ:

1. שרירי הבטן
2. מולטיפידוס
3. שרירי רצפת האגן
4. דיאפרגמה

מערכות אלה פועלות יחד ומחוברות באמצעות הפסיה והעצבים, והן קשורות זו לזו בתנועה ובייצוב.

חשוב לציין כי הירכיים הפנימיות והישבן (שרירי הגלוטאוס) מספקים סיוע חשוב לשרירי הליבה.

1. שרירי הבטן – מורכבים מארבע שכבות של שרירים

שריר הבטן הרוחבי

השריר העמוק ביותר בקבוצת שרירי הבטן, שריר מייצב זה מסייע בנשיפה מאומצת ולוחץ על האיברים. כאשר אנו משתעלים, צוחקים, מזמזמים ושרים, אנו יכולים לחוש את פעולת השריר. לרוב, זהו השריר החלש ביותר בקבוצת שרירי הבטן.

השרירים האלכסוניים הפנימיים והחיצוניים (כיסים) מסייעים בכיפוף ובנשיפה ובסיבוב עמוד השדרה.

שריר הבטן הישר (Rectus Abdominis) הוא השריר השטחי ביותר. ידוע גם כ"קוביות בבטן", מכופף עמוד השדרה הראשי.

2. Multifidus

שריר זה הוא מייצב דק, קטן אך עמוק של פלג הגוף העליון. הוא מספק שליטה ויציבות בין-מגזרית.

הוא משתרע על כמה מקטעים משותפים ומתכווץ בו-זמנית עם שריר הבטן הרוחבי כדי ליזום תנועה ממרכז הכוח, שכן הם ממוקמים על אותו שורש עצבי.

3. שרירי רצפת האגן

קבוצת שרירים זו נמתחת מהסימפזיס הפובית בחלק הקדמי, דרך צידי האגן ועד לעצם הזנב ועצם העצה בחלק האחורי, ויוצרת מעין רצועה התומכת בשלפוחית השתן, הרחם, הנרתיק והרקטום. סיבי השריר משולבים זה בזה ומקיפים את פתח שלפוחית השתן (שופכה), הנרתיק (פתח הנרתיק) והרקטום (פי הטבעת).

4. סרעפת

הסרעפת היא שריר בצורת כיפה ותורמת לכ-80% מהמאמץ הנדרש לנשימה. שריר זה מכניס מאות ליטרים של אוויר מדי יום ומתכווץ כ-25,000 פעמים ביום. היא מפרידה בין חלל הבטן לחלל בית החזה ומשמשת כמייצבת בגוף מכיוון שהיא מגבירה את הלחץ התוך-בטני. הסרעפת מקורה בצלעות, בעצם החזה ובחוליות המותניות, והיא מתחברת לגיד המרכזי של הסרעפת.

במהלך השאיפה, הסיבים מתכווצים והחלק המרכזי של הכיפה יורד כדי להגדיל את הנפח בחלל החזה ולהקטין את הנפח בחלל הבטן. למעשה, האיברים הפנימיים נדחסים כלפי מטה כדי לאפשר לריאות להתרחב. במהלך הנשיפה, הסרעפת נרפה ומתרוממת; רצפת האגן ושרירי הבטן מתכווצים כדי לדחוף את האיברים בחזרה למעלה.

[גבול]

[הודעה] מאת אור-יה אבני[/הודעה]