מורים בבתי ספר יסודיים לאוכלוסיות מיוחדות

בפילאטיס ניתן לתת מענה לכל סוגי האוכלוסיות המיוחדות, ויש ספרות רבה בנושא זה. פילאטיס לשיפור טכניקת הריצה, כיצד פילאטיס יכול לשפר את היציבה בקרב הדור הצעיר, פילאטיס לאמהות ותינוקות, פילאטיס לפני לידה. הרשימה עוד ארוכה. אבל מה עם הקבוצה המדהימה של אנשים שעובדים יום יום בבתי הספר שלנו ומספקים את החינוך הטוב ביותר לילדינו? מה עם המורים?

מורים בבתי ספר יסודיים

כמורה בבית ספר יסודי במשך 12 שנים, חוויתי את הלחצים, המתחים והאי-נוחות הגופנית הרבים שיכולים לנבוע מעבודה עם ילדים צעירים בסביבה תובענית. חוסר זמן להתעמל, כאבים בכתפיים ובגב העליון, עייפות, לחץ וחוסר נוחות גופנית ונפשית כללית. לאחר שגיליתי את פילאטיס לפני 3 שנים וסיימתי את הסמכת המדריכים באפריל, אני יכולה כעת לראות כיצד פילאטיס יכול להועיל לכל המורים של ילדים ונוער. זה בהחלט שינה את חיי.

מתי הייתה הפעם האחרונה שנכנסתם לגן ילדים או לכיתה של בית ספר יסודי? ראיתם את גודל הכיסאות והשולחנות? הם זעירים! לאחרונה ביליתי זמן בצפייה בכיתות כאלה והייתי המום מכמות הזמן שהמבוגרים בילו כפופים על הכיסאות והשולחנות הזעירים האלה, משוחחים ולומדים עם הילדים. קיפוזיס (עקמומיות חריגה של עמוד השדרה, הגורמת לבליטה בחלק העליון של הגב) נראה נפוץ בקרב מורים העובדים עם ילדים קטנים.

ישיבה על שולחנות וכיסאות קטנים באופן חוזר ונשנה או לפרקי זמן ממושכים עלולה לגרום לעקמומיות לא טבעית של עמוד השדרה ולהתכווצות הכתפיים, מה שמביא למתיחה של קבוצות שרירים מסוימות ולהתכווצות של אחרות. שרירי היישור של עמוד השדרה עלולים להיחלש, מה שמחמיר עוד יותר את היישור הלקוי של עמוד השדרה, ושרירי החזה הקדמיים עלולים להתכווץ, מה שגורם להתכווצות הכתפיים ולפגיעה בנשימה. אני מאמין שגם משני שיעורי פילאטיס בשבוע בלבד, הכוללים תרגילים להארכת עמוד השדרה, מורים אלה לילדים צעירים יוכלו ללמוד כיצד להשתמש בשרירי הליבה שלהם בצורה נכונה, כדי לתמוך ביציבתם כאשר הם יושבים ליד שולחנות וכיסאות נמוכים ולא נוחים, ובחיי היומיום.

אחת התלונות הגדולות ביותר של מורים על עבודתם היא הלחץ. אנשים שהופכים למורים בבתי ספר הם מטבעם מאוד קפדנים ורוצים שתלמידיהם ישיגו את המיטב שהם יכולים. הם מציבים סטנדרטים גבוהים מאוד לעצמם ולצעירים שעמם הם עובדים. רמת המחויבות וההתמדה הזו גובה מחיר מהגוף ומהנפש ומובילה לרמות לחץ גבוהות באופן לא טבעי.

פילאטיס לאוכלוסיות מיוחדות

בספרו ‘חזרה לחיים באמצעות קונטרולוגיה ג'וזף פילאטיס (1945) כתב כי גוף כזה, המשוחרר ממתח עצבי ועייפות יתר, הוא המקלט האידיאלי שהטבע מספק לקיום נפש מאוזנת, המסוגלת תמיד להתמודד בהצלחה עם כל הבעיות המורכבות של החיים המודרניים. (עמ' 22). אם מורים היו מתרגלים פילאטיס באופן קבוע, הם היו יכולים להתחיל לחוות את הפילאטיס כ “...מערכת של אימון גופני ונפשי שיכולה לשפר את הכוח הגופני, הגמישות והקואורדינציה, כמו גם להפחית את הלחץ, לשפר את הריכוז הנפשי ולטפח תחושת רווחה משופרת.” (אנטומיה של פילאטיס: המדריך המאויר שלך לתרגילים על מזרן ליציבות ושיווי משקל של שרירי הליבה, ריאל איזיקוביץ וקרן קליפינגר, 2011, עמ' 1).

אני מלמד מספר שיעורים למורים לאורך השבוע בסביבות בית ספריות שונות. המטרה העיקרית שלי במהלך השיעורים היא הרפיה. תחושת הרפיה זו יכולה להיות מושגת בעיקר באמצעות הנשימה. אני מנסה להקדיש זמן בתחילת כל שיעור (בין אם עם מתחילים או מתרגלים מנוסים יותר) להתמקדות בנשימה. ג'וזף פילאטיס האמין שהנשימה היא מרכזית לשיפור הקשר בין הגוף לנפש, וזהו מפתח בעידוד המורים לשכוח את ערימת הניירת שעדיין מונחת על שולחנותיהם ולהקדיש שעה להתמקדות בעצמם.

מורים נוטים לשאת את הלחץ שלהם בכתפיים, מה שיוצר מתח מיותר ושימוש יתר בשרירי הטרפז והלויטור סקפולה. השיעורים שלי עם מורים תמיד כוללים את היסודות הבאים: תנועות צוואר, הרמת ראש וסיבוב זרועות. זאת כדי למזער דפוסים של מתח שרירי ולהגביר את המודעות לאילו שרירים צריכים לעבוד ואילו צריכים להירגע. זה מאפשר לתלמידי הפילאטיס שלי להרגיש את התנועה הטבעית ואת היישור של הראש, הזרועות והכתפיים שלהם מבלי להעמיס יתר על שרירי הטרפז והדלתא.

פילאטיס לאוכלוסיות מיוחדות – מורים בבתי ספר יסודיים

הוראת מעורבות ליבתית וכיצד ניתן להשתמש בה כדי לתמוך בתנועות פונקציונליות בחיי היומיום תופסת מקום מרכזי בשיעורים שלי עם מורים בבתי ספר יסודיים. מורים מבלים חלק ניכר מיומם בעמידה. כשעבדתי כמורה בבית ספר יסודי במשרה מלאה, הזמן הרב שביליתי בעמידה גרם למתח ואי נוחות בגב התחתון. באמצעות פיתוח מודעות להטבעה ושילוב תרגילים כגון תנועות ירך/ברך, סיבובי רגל אחת ומתיחת רגל אחת בתוכנית פילאטיס למורים, התלמידים שלי לומדים כיצד להשתמש בשרירי הבטן בצורה נכונה כדי לשלוט בתנועות האגן ולשמור על יציבות האגן והעמוד השדרה בעמידה, בהליכה, בריצה ואפילו במשחק.

במהלך השיעורים שלי עם מורים אני מנסה לשלב מדיטציה ומיינדפולנס. אני מוצאת שמוזיקה מועילה מאוד וקיבלתי תגובות חיוביות רבות מהתלמידים שלי בנושא זה. אני נוטה להשתמש במוזיקה קצבית מספיק כדי להמריץ ולהלהיב את האנשים בתרגול שלהם, אך גם רגועה מספיק כדי לאפשר להם ‘להשתחרר’ ולהתמקד בגוף, בנפש ובנשימה. שימוש בביטויים כמו ‘תודה לעצמכם על שהגעתם לכאן היום’, ‘היו אסירי תודה על הזמן שהקדשתם לרווחתכם’ מועיל מאוד כדי לעזור למורים להירגע ולהיפטר ממחשבות על העבודה. אני תמיד מסיימת את השיעורים עם המורים במפגש קצר של מיינדפולנס והרפיה. אני מבקשת מהלקוחות להתמקד בנשימה שלהם, לשים לב לאיזה חלק בגוף הם נושמים הכי חזק. לשים לב איך הגוף שלהם מרגיש, במיוחד בהשוואה לתחילת השיעור. לשים לב לתחושת חוסר המשקל של הראש על הכתפיים ולתחושת הרגיעה אך גם האנרגיה בגוף. החדר מלא בחיוכים ובפנים רגועות של המורים, והידיעה שסייעתי בכך היא תחושה מדהימה.

לעיתים (במיוחד בתחילת או בסוף הסמסטר) מספר התלמידים בכיתה שלי עם מורים נוטה להיות נמוך מאוד. לאחר שיחות עם רבים מתלמידיי המורים, גיליתי שרבים מהם חשים אשמה על כך שהם מגיעים לכיתה, כשיכלו להמשיך בעבודתם בכיתה, שם עדיין נותרו להם משימות רבות לבצע. מורה בכיתה ג‘ (גילאי 7-8) אמרה כי על ידי סימון ערימה של מבחנים, כתיבת מייל מורכב להורה או סיום ניירת, היא יכולה לסמן וי על משימות ברשימת המטלות שלה, אך השקעת שעה בפיתוח בריאותה הגופנית והנפשית אפילו לא הייתה ברשימת המטלות שלה. אני רוצה לעודד את כל המורים, ולמעשה את כל האנשים, לשים את עצמם בראש רשימת ’המטלות‘ שלהם, החל משיעורי פילאטיס קבועים.

[גבול]